טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT -Cognitive Behavioral Therapy) הינו טיפול פסיכולוגי ממוקד ומעשי, המאמין כי אדם יכול לוסת את קשייו הרגשיים, דרך זיהוי ושינוי דפוסי מחשבה והתנהגות לא אדפטיביים, וזאת עושים ע”י הבנייה מחודשת, שינוי והכלה.
טיפול CBT הוכח מחקרית כיעיל למגוון בעיות כגון חרדה, דיכאו, שינויים במצב הרוח, בעיות התנהגות, OCD, הפרעות אכילה, התמכרויות ועוד, מדרגה קלה ועד דרגה קשה.
מחקרים רבים הוכחו מדעית שגישת הטיפול מייצרת שינוי ויעילה לטווח ארוך.
לגישת הטיפול מספר עקרונות:
הפן הקוגניטיבי מבוסס על זיהוי דרכי חשיבה לא מקדמות או שגויות והחלפתן דרך מציאת הקול הפנימי, הערכי של האדם המתמודד, דרך הערכה והבנייה מחודשת של דרכי החשיבה.
הפן ההתנהגותי מתייחס לדפוסים התנהגותיים לא אדפטיביים ולמידת דפוסי התנהגות מקדמים ויעילים. התהליך יוצא מתוך אמונה כי לאנשים הסובלים מבעיות פסיכולוגיות שונות יש את היכולת למצוא דרכי התמודדות חדשות ובכך להקל על הסימפטומים ולהגביר את איכות חייהם.
בנוסף על כך, טכניקות שונות ניתן למצוא על פי הגישה כמו מודל הגברת מוטיבציה, מודל פתרון בעיות, למידה פיתוח תחושת ביטחון, טכניקות להרחבת יכולת ההכלה הרגשית, דמיון מודרך, הרפיות ונשימות, שימוש במשחק תפקידים וכדומה.
לא כל טיפול CBT יעזר בטכניקות אלו, הטיפול עצמו מותאם עם המטפל באופן שיתופי, בניית האסטרטגיה הטיפולית וקביעת המטרה וציפיות מהטיפול נעשית יחד עם המטופל באופן פעיל ואקטיבי.
טיפול קוגניטיבי תהנהגותי שם דגש לתת מענה למטופל לסייע לעצמו הן במהלך הטיפול והן לעתיד לבוא. באמצעות משימות בין המפגשים כך מתפתח אצל המטופל כישורי התמודדות לסיוע עצמי. מטפלי CBT יבקשו מידע על היסטוריה של המטופל אך יחד עם זאת עיקר המיקוד הוא בהווה במרה לחיות חיים שלווים ומספקים יותר.
כאשר יודעים מהי הבעיה ומה הסימפטומים בונים יחדיו, המטפל והמטופל, תוכנית טיפולית.
לפי התכנית הטיפולית, המטופל ילמד לזהות, לנתח ולשנות את דרכי החשיבה השליליים ודפוסי ההתנהגות הבלתי אדפטיביים.
הטיפול מעודד חשיבה מציאותית ואת היכולת להכיר במציאות על כל היבטיה, מלמד שצריך להטיל ספק במחשבות ולחקור חקירה נוספת את הדברים שתמיד סברנו שהם אמיתיים.
המטפל ילמד את המטופל להטיל ספק בדברים שנחשבו לעובדות ולתרגל זיוויות הסתכלות ודרכי התבוננות נוספות. כך המטופל יחווה את המציאות בצורה שונה וידע להגיב להם באופן מותאם ופרופורציונלי.
האמרה: “מחשבה יוצרת מציאות” נורא מאפיינת את מודל טיפול CBT. בשביל לייצר שינוי בדפוסים ומחשבות שליליים ופוגעניים, יש צורך לשינוי בתפיסת המציאות. שוני זה בעצם מאפשר לייצר תנועה פנימית המאפשרת למטופל לאמץ דפוסי חשיבה תקינים (תכנים השייכים לתחום הקוגניטיבי) במקביל לשינוי דרך פעולתו (תכנים השייכים לתחום ההתנהגותי).
התהליך מתמקד בהווה וממוקד הכוונה לתגובותיו בזמן אמת בין פגישה לפגישה. השינוי נבנה לאורך הזמן בו המטופל מקבל טכניקות ולומד להטמיע אותן במוחו עד אשר הם יגיעו למצב אוטומטי.
לא מעט גישות פותחו והשתמשו בטכניקת התייחסות לזמן הווה כמו DBT, ACT, סכמה תרפיה ועוד.
CBT זכתה לפופולאריות רבה עקב כך שהיא נחקרה כל הזמן, ללא הפסקה, באופן מקיף תוך ביצוע שינויים בהתאם למבנה ולמערך של מחקרים קליניים מבוססי ראיות.
הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי נבחן כל הזמן מחדש, מעצם החתירה של הטיפול לבצע שינויים ברורים בזמן קצר.
במחקרים אלו הוכחו כי הטיפול יכול לחולל שינויים גדולים בזמן קצר לזמנים של אורכי טיפול.
יותר מ-500 מחקרי תוצאה העלו כי הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי יעיל לטיפול במגוון רחב של הפרעות פסיכיאטריות, בעיות פסיכולוגיות ובעיות רפואיות שיש להן רכיבים פסיכולוגיים.
ישנם מספר מחקרים שמקשרים בין טיפול בשיטה זו בהפרעות מסוימות לבין התחוללותם של שינויים ניורו-ביולוגים מסוימים.
בנוסף, קיימים מאות מחקרים שהוכיחו את תקיפות המודל הקוגניטיבי של דיכאון ושל חרדה.
טיפול פסיכותרפי המכיל מכלול של שיטות טיפול פסיכולוגיות התנהגותיות וקוגניטיביות.
מיסדי הגישה הינם הפסיכיאטר אהרון בק והפסיכולוג אלברט אליס.
אליס החל לגבש את גישת הטיפול הרציונלי (שעם השנים שונה שמו לגישת טיפול קוגניטיבית) בשנות ה-50 של המאה הקודמת. בק החל לפתח את מתודת ה”טיפול הקוגניטיבי” בשנות ה-60.
בק שאב ממקורות שונים כאשר פיתח את שיטת הטיפול הפסיכותרפיה הזו. הוא הסתמך בין היתר, על כתביהם של פילוסופים מהעת העתיקה, כגון – אפיקטוס ושל תיאורטיקנים כמו – קרן הורני, אלפרד אדלר, ג’ורג קלי ועוד.
אהרון בק החל לנהל שורה של ניסויים, מתוך אמונה שלמה שתוצאותיהם יפיקו תוקף אמפירי. במקום זאת קרה ההפך הגמור. תוצאות הניסויים שערך גרמו לו לחפש הסברים אחרים למקור הדיכאון. הוא זיהה שאחד ממאפייניו המרכזיים של הדיכאון הוא מחשבות ואמונות מעוותות ושליליות, ופיתח טיפול קצר מועד, שאחת ממטרותיו העיקריות הייתה לבחון את המציאות של מחשבותיהם הדיכאוניים של המטופלים.
גישות אלו פותחו כמענה שונה ממה שהפסיכואנליזה מציעה. אם השנים הן צברו פופולאריות ונערכו עשרות מחקרים עד לשנות ה-90. בעשור זה שתי הגישות מוזגו לטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי. גישת הטיפול הקוגניטיבית-התנהגותית שייכת למשפחת טיפולי האסטרטגיה טיפולית שעם השנים פותחו 3 דורות של טיפול.
הדור הראשון פותח כאלטרנטיבה לטיפול הדינמי, שבאותו הזמן החלו לעלות שאלות בעניין יעילותו של טיפול זה.
בדור השני פותחו לא מעט מושגים וגישות עבודה חדשות שראו בדפוסים בלתי אדפטיביים וחשיבה שליליים כבעיה מרכזית, ואיך הם מתקשרים לרגשות.
במהלך הדור השלישי פרצו דרך עם שיטות חדשות מעולם הCBT שעיקרן היה שילוב בין קבלה לשינוי.
מאז שנות ה-60 בוצעו מאות מחקרים נערכו אודות שיטת טיפול זו. זה גרם להתאמה של בק וחוקרים אחרים לערוך שינויים בשיטת הטיפול. שינויים אלו גררו שינויים במוקדי הטיפול, בטכניקות ובאורך הטיפולים, אולם ההנחות התיאורטיות עצמן לא השתנו.
מצב זה הוביל למגוון מפתיע של אוכלוסיות שיש להן הפרעות ובעיות שונות מאוד זו מזו.
להלן רשימת ההפרעות שCBT יודעת לטפל:
- טיפול בפוביות
- טיפול בחרדות
- התקפי חרדה/פאניקה
- הפרעת פוסט טראומטית
- אכילה ריגשית
- ניהול ושליטה בכעסים
- בעיות שינה
- OCD
- חרדת מבחנים
- מחשבות טורדניות
- חרדה חברתית
- דיכאון
- חרדת נהיגה
- דימוי עצמי וביטחון עצמי נמוך
- דחיינות
- הפרעות אישיות
- חרדות ופחדים אצל ילדים
- OCD אצל ילדים ובני נוער
- התקפי זעם אצל מבוגרים, מתבגרים וילדים
- משברים
- התמכרויות
- אבל פתולוגי
- שליטה בדחפים
- ועוד
עקרונות גישת ה CBT
חשוב גם להתייחס גם לעקרונותיה הבסיסים של גישת ה-CBT, שמהווים מעין קווי הדרכה הן למטפל, למטופל ולטיפולים שהתפתחו בהשראת הCBT. לכל הטיפולים בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית יש כמה עקרונות בסיסיים משותפים:
קואופרציה – נדרשת עבודה משותפת מצד המטפל והמטופל המבוססת על ייעדה של התוכנית הטיפולית, ולכן רק כך ניתן להגשימן. יש חשיבות רבה לביצוע מטלות הבית שקיבל המטופל כי כך יוצרים תקשורת טיפולית ועבודה משותפת.
שקיפות – מטרת עקרון היא ללמד את המטופל להיות “המטפל של עצמו”. בעקבות כך בטיפולי CBT נהוג שהמטפל משתף את המטופל בתיאורית הטיפול ובמסקנות שעולות לו במהלך הטיפול.
קשר מחקרי – 3 פרמטרים שונים מרכבים אותה:
ביסוס תיאורטי – המתודות הטיפוליות מוזנות ממחקרי מעבדה וטיפולים.
יעילות הטיפול – נערכו מחקרים שבוחנים את יעילות הטיפולים השונים שקיימים באסכולה זו.
גיבוש של אופי הטיפול – לכל טיפול באשר הוא יש צורת מחקר ופרוטוקולים משלו. לדוגמה, המטפל מזמין את המטופל לחשיפה הדרגתית לאירוע שמטריד אותו על מנת לבחון את אופי התנהגותו.
בהמשך תהיה התייחסות נרחבות לגיבוי המחקרי לזה זכתה גישה זו.
מצא/י מטפל CBT >
