מודל הדולפין / ד”ר חן נרדי וד”ר רבקה נרדי

משחר ההיסטוריה, שאבו בני אדם השראה מתכונותיהם של בעלי החיים, התפעלו מהם, ניסו ללמוד מהם ואף קראו לילדיהם בשמותיהם “צביקה”, “אריה”, “יעל”, “איה”. השפה האנושית עשירה במטאפורות של בעלי חיים:  “הם חיו בשלום כזוג יונים”, “היא חרוצה כנמלה”, הוא “קל כנשר”, הוא איטי כמו צב”, “היא חופשיה כציפור”, “הוא ערמומי כנחש”, “הוא חזק כמו שור”, “אמיץ כאריה”, “היא מגנה על גוריה כמו לביאה”, “היא מהירה כצבי”, “זריזה כחתול”, “עיקש כפרד”.

“המודל הדולפיני” שואב את השראתו מהשילוב שבין מטאפורות ותובנות מעולמם של בעלי החיים, לבין גישות בפסיכולוגיה המודרנית: (הגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית CBT), הגישה האקזיסטנציאלית, הפסיכולוגיה החיובית, ומודל “התקשורת הלא אלימה’ של דר’ מרשל רוזנברג (תלמידו של קרל רוג’רס).  זהו מודל מטאפורי הבנוי על דימויים מעולם החי שמטרתו לסייע  לנו להתמודד באופן כן והומוריסטי  עם מצבי לחץ: עוינות, לחץ חברתי, תובענות ודרישות בלתי סבירות, ביקורת  בלתי הוגנת, משא ומתן, אלימות, וכן עם רגשות קשים, כמו: אשמה, זעם פחד, ייאוש, חוסר אונים  ורגשות קשים אחרים