לחבק דולפין

כללי

ד”ר חן נרדי, באמצעות סיפור אישי מילדותו אותו הפך בידו האמונה לסיפור של חניכה, מעניק לנו כמתנה: דולפין חכם, חזק ורגיש המלווה את דרכו של הילד מהיתקעות להתבגרות. “לחבק דולפין” הנו סיפור כובש של מסע התפתחותי, הומור, איורים מושכי עין ולב שמעבים את הטקסט, ולקח שנשאר בליבו של הקורא. הספר פותח פתח לשיחה בין הילד לבין הוריו ומחנכיו שיחה שבכוחה של שיחה זו להעשיר את הילד, להעצים את כוחו, לכוונו לדרך של בגרות ואחריות חברתית, ולעזור לו להיחלץ מ”בורות” שיכולים לבלום את התפתחותו.

עלילת הספר

חן עובר לגן חדש וחייו משתנים לבלי הכר. הילדים אינם משחקים איתו, הבריון של הגן מפיל אותו מהנדנדה והילדים סובבים סביבו במעגל, שרים ולועגים על “היפופוטם המטומטם”.

חן, כמו רוב הילדים החווים דחייה חברתית מתבייש במצבו וחש כאילו משהו בו אינו בסדר. הבושה גורמת לו להסתגר, להסתיר את מצוקתו מפני הוריו להישאר לבד ללא תמיכה וללא כלים טובים להתמודד עם המצב. בחיפוש אחרי מודל שיעזור לו למצוא את הדרך הטובה לפתור את הבעיה הוא פונה בתחילה לסרדין הפחדן המשדל אותו להעמיד פני חולה כדי להישאר בבית. בהמשך, כאשר דרך ההתחלות אינה עובדת והוריו מחזירים אותו לגן, דורש ממנו הסרדין לבכות כאשר הילדים מעליבים אותו.

שלא במפתיע, דרך הסרדין מובילה את חן למבוי סתום. חן עושה תפנית חדה ומאמץ את דרך הכריש התוקפן שנראית במבט ראשון מבטיחה יותר. הכריש דוחק בחן להרביץ ולדחוף כדי להשיג את שלו ולהראות לכולם מי כאן החזק. חן מרביץ ומאיים, אך נעשה בודד עוד יותר: אף ילד אינו רוצה להיות חבר של הילד המפחיד של הגן. כאשר חן מבין שהתקפה, כמו בריחה, מובילה למבוי סתום, הוא מגלה את דרך הדולפין.

הדולפין חיה חזקה אבל מצוידת גם בסונר המאפשר לו להיות מודע לרגשותיו ולחוש את רגשותיו של האחר. חן עולה על דרך הדולפין, רוכש את ליבם של הילדים ומשהו בו נרגע ומתחזק. חן מגלה את הכוח של שיתוף פעולה, רגישות לליבו של האחר, תיקון ובקשת סליחה.