טיפול ממוקד טראומה – TF

מודל הגישה חושף עקרונות טיפוליים וטכניקות להפגת מצבי לחץ, דיכאון ודפוסי התנהגות בלתי אדפטיביים. מטרתו העיקרית היא הפחתת תסמיני PTSD בקרב ילדים ובני נוער. אך לא רק הילדים מקבלים טיפול, גם הדמויות משמעותיות בחינוך הילד מקבלות כלים לעזור לילד להתמודד עם הטראומה וגם לתת מקום רגשי של הדמויות המבוגרות.

ישנם ילדים עד גיל 16 שנחשפו לאירועי חיים טראומטיים אשר שינו את חייהם ולא זכו לעבוד כראוי כתוצאה מהימנעות לחשיפה לאירוע הטראומטי. לצורך כך ראו לנכון אנתוני מנרינו, ג’ודית כהן ואסתר דבלינגר (2006) לפתח גישה טיפול חדשה – טיפול ממוקד טראומה – Trauma focused .

מבנה המודל הטיפולי נעזר בעקרונות קוגניטיביים-התנהגותיים בהקשר של שני שיקולי התפתחות עיקריים: תפקידן של הדמויות המגדלות את הילד ויכולות ההתמודדות של הילד לויסות רגשי.

בתחילה מודל תוכנן לתת מענה לתסמיני פוסט-טראומה הקשורים להתעללות מינית:

• תסמיני דיכאון
• בעיות התנהגות (כולל תוקפנות והתנהגויות מיניות בלתי הולמות).
• מחשבות ורגשות לא יעילים הקשורים לאירוע הטראומטי כגון עיוותים קוגניטיביים, אשמה ובושה.

עם השנים המודל התפתח והותאם לטיפול גם בהתעללויות וטראומות אחרות – התעללויות פיזית או רגשית או הזנחה ועוד.

הילדים והמתבגרים לומדים לפתח מיומנויות התמודדת, מיומנויות הרפיה ומיומנויות של אפיון רגשי וכישורי התמודדות קוגניטיביים. אך לפניי יישום כל המיומנויות האלו הילדים לאט לאט יתמודדו עם חשיפה הדרגתית לטראומה שעשויות להיות מוחשיות, כמו מקומות או אנשים, או בלתי מוחשיות, כמו זיכרונות ספציפיים של אירועים טראומטיים.

החשיפה ההדרגתית אמורה להפחית מצוקה הקשורה לתזכורות אלו ולהקטין את התגובה הרגשית.

בין היתר נעשית עבודה עם המטופל בזיהוי מחשבות ואמונות לא מדויקות ולא מועילות (למשל תחושת אשמה) לאותם אירועים שחוזרים מן הטראומה ופיתוח דפוסי התנהגות ומחשבה ראליים ומותאמים למציאות.

במהלך הטיפול מקבלים ההורים והילדים מידע על סוג האירוע שחווה הילד וסוגי הסימפטומים שעשויים לבוא בתגובה לסוג אירוע שהוא חווה. ההורים לומדים  דרכים להתנהל ביעילות עם דפוסי התנהגות בעייתיים לצד תקשורת בריאה עם הילד. בנוסף, המטפל מסייע לילד ולהורים לנהל את הרגשות הקשורים לסוג הטראומה בצורה בריאה ויעילה.

 הילדים מתרגלים מדיטציות ולומדים דרכן לנהל את החרדה שלהם באמצעות הרפיה. הם גם לומדים תרגילי חשיפה כגון – שיח/כתיבה/ציור/משחק על האירוע.

אחריות המטפל גם לדאוג לכך שהילד והוריו עובדים יחד כדי לשפר את התקשורת וללמוד כיצד לדון בנושא הטראומה בצורה תרפויטית ולא פוגעת.  בנוסף, עליו לספק מידע על איך להיות בטוחים במצבים העלולים לצוץ בעתיד.

מצא/י מטפל >